מה זה בדיקת חדירה?

בעידן שבו העולם הדיגיטלי מתפתח ללא הרף, הצורך באמצעי אבטחת סייבר חזקים מעולם לא היה חשוב יותר. בין הכלים והפרקטיקות הרבות המשמשים לאבטחת סייבר, בדיקות חדירות בולטות כגישה פרואקטיבית לזיהוי וטיפול בנקודות תורפה אפשריות. בכתבה הבאה, נציג את המורכבות של בדיקות חדירות, חשיבותן ועוד.

הכתבה בשיתוף עם חברה המספקת שירותי סייבר.

החשיבות של בדיקת חדירה

גילוי סיכונים

בדיקת חדירה היא מתקפת סייבר מדומה על מערכת, רשת או אפליקציה שמטרתה העיקרית היא לחשוף חולשות אבטחה. על ידי חיקוי הפעולות של האקר פוטנציאלי, צוות הבדיקות יכול לגלות נקודות תורפה שאחרת עלולות להישאר מוסתרות. גישה פרואקטיבית זו מאפשרת לארגונים לזהות סיכונים ולטפל בהם לפני שניתן יהיה לנצל אותם.

מבחן פגיעות

מעבר לגילוי נקודות תורפה, בדיקות חדירה עוזרות לתעדף אותן על סמך חומרתן והשפעתן הפוטנציאלית על הארגון. תהליך זה מאפשר לצוותים למקד את מאמציהם בטיפול בבעיות הקריטיות ביותר תחילה, להקצות את המשאבים הנדרשים ולהפחית את הסיכונים לפריצות.

הערכת תהליך

בדיקות חדירה לא רק מכוונות לפרצות טכניות אלא גם מעריכות את האפקטיביות של תהליכי ונהלי אבטחה.

כיצד בדיקת חדירה שונה מסריקת פגיעויות?

בעוד שגם בדיקות חדירה וגם סריקת פגיעויות מטרתם לזהות חולשות אבטחה, הם שונים באופן משמעותי בגישה ובהיקף שלהם.

בדיקת חדירה

מטרה: מדמה מתקפת סייבר בעולם האמיתי כדי לזהות נקודות תורפה ולהעריך את האפקטיביות של אמצעי אבטחה.

היקף: מקיפה ומעמיקה וכוללת מתודולוגיות בדיקה שונות.

מתודולוגיה: הבדיקה כוללת ניסיון לנצל פגיעויות כדי להבין את ההשפעה הפוטנציאלית של הפרה בפועל.

תדירות: מתבצעת בדרך כלל מעת לעת או בתגובה לשינויים משמעותיים במערכת או ברשת.

סריקת פגיעויות

מטרה: זיהוי ודיווח על פגיעויות ידועות בתוך מערכת או רשת.

היקף: הסריקה מוגבלת לאיתור נקודות תורפה וחולשות ידועות.

מתודולוגיה: הסריקה מתמקדת בזיהוי וקטלוג נקודות תורפה מבלי לנסות לנצל אותן.

תדירות: ניתן לבצע את הסריקה באופן קבוע כדי לזהות ולטפל בפרצות שהתגלו לאחרונה.

שלוש הדרכים לביצוע בדיקת חדירה: קופסה שחורה, קופסה אפורה, קופסה לבנה

בדיקת קופסה שחורה

רמת ידע: מוגבלת ללא ידע מוקדם על מערכת היעד.

גישה: מדמה תוקף חיצוני עם מידע מינימלי על פעולתה הפנימית של המערכת.

יתרונות: מספקת תצוגה מציאותית של האופן שבו איום חיצוני עלול לנצל נקודות תורפה.

אתגרים: עלולה לפספס פגיעויות פנימיות שניתן לנצל עם ידע פנימי.

בדיקת תיבה אפורה

רמת ידע: ידע חלקי של מערכת היעד.

גישה: משלבת אלמנטים של בדיקת קופסא שחורה ולבנה כאחד, מה שמאפשר לבוחן לקבל קצת ידע פנימי תוך שהוא מדמה איום חיצוני.

יתרונות: יוצרת איזון בין ריאליזם לסיקור מקיף.

אתגרים: דורשת ניהול קפדני של מידע כדי לשמור על סימולציה מציאותית.

בדיקת קופסה לבנה

רמת ידע: ידע מלא של מערכת היעד, כולל ארכיטקטורה, קוד ותהליכים פנימיים.

גישה: מדמה איום פנימי עם ידע מפורט על פעולתה הפנימית של המערכת.

יתרונות: מספקת הערכה יסודית של פגיעויות פנימיות וניצול פוטנציאלי.

אתגרים: אולי חסרה נקודת מבט חיצונית של תוקף בעולם האמיתי.

תהליך בדיקת החדירה

היקף

הגדרת יעדים: יש להגדיר באופן ברור את המטרות והיעדים של מבחן החדירה, תוך ציון מערכות היעד, היישומים ותחומי המיקוד הפוטנציאליים.

איסוף מידע

יש לבצע איסוף נתונים על היעד, כולל כתובות IP, שמות דומיין ועוד.
יש לבצע זיהוי נקודות כניסה פוטנציאליות ואיסוף מודיעין על תשתית היעד.

סריקה

סריקת רשת: יש להשתמש בכלים כדי לזהות מארחים, יציאות פתוחות ושירותים הפועלים ברשת היעד. יש לחלץ מידע נוסף על היעד, כגון חשבונות משתמש, שיתופים ופרטי מערכת.

ניצול

ניצול פגיעות: יש לבצע ניסיון לנצל פגיעויות שזוהו כדי לקבל גישה לא מורשית או להסלים הרשאות.

תיעוד

הפקת דוחות: יש לתעד את כל הממצאים, כולל נקודות תורפה שהתגלו, נתיבים מנוצלים והשפעה אפשרית.

תיקון

יש לשתף פעולה עם הארגון לפיתוח תכנית תיקון לטיפול בנקודות תורפה שזוהו.

כמה מילים לסיכום…

על ידי חיקוי איומי סייבר בעולם האמיתי, ארגונים יכולים לזהות ולטפל בפרצות, לשפר את ניהול הסיכונים ולחזק את עמדות האבטחה הכוללות. אימוץ בדיקות חדירה כאמצעי פרואקטיבי מאפשר לארגונים להישאר צעד אחד לפני איומי סייבר פוטנציאליים ומבטיח את חוסנה של התשתית הדיגיטלית שלהם.